ריטן קאר בע"מ נ' קיי ג'י צ'יינג' בע"מ ואח'

פסק דין

1.בקשת רשות ערעור על החלטתה מיום 2.3.11 של כב' רשמת ההוצל"פ ענת דבי בתיק הוצל"פ 01-89421-06-7 הקובע כדלקמן: "לענין החזר האגרה – ראה החלטת כב' הרשם רף מיום 6.6.10".

2. המשיבה – התובעת, הזוכה בתיק ההוצל"פ לא הגישה תגובה. על פי החלטתי מיום 8.5.11 צורפה מדינת ישראל ע"י פרקליטות מחוז ת"א בתור משיבה נוספת כדי שתמסור עמדתה לעניין השבת האגרה.

הפרקליטות בקשה אורכה להגשת תגובה עד ליום 23.7.11 בציינה כי בתיק זה במיוחד מעוניינת המדינה להגיב לגופו של ענין וכדי לאסוף את החומר הרלבנטי נתבקשה האורכה.

עד למועד מתן פסק ה דין לא הגישה מדינת ישראל תגובה כלשהי לבר"ע.

3.החלטתי לדון בבר"ע כבערעור עצמו ולקבל את הערעור ולהורות לגזברות לשכת ההוצאה לפועל להשיב את האגרה לידיו של ב"כ המבקשת, עו"ד קונפורטי, בהתאם לתקנות.

4.בקשתה של המבקשת, החייבת בתיק ההוצל"פ, להשיב לה את האגרה נתנה בהסתמך על פסק דינה של כב' השופטת רחל ערקובי מיום 30.5.10 לאחר שהורתה על מחיקת התביעה, הבקשה לביצוע שטר. החזר סכום האגרה אמור לשקף, על פי פסק הדין, את סכום ההוצאות למבקשת בעקבות מחיקת התביעה כנגדה וסגירת תיק ההוצל"פ.

5.בתאריך 6.6.10 החליט כב' הרשם רף כי אין להשיב את האגרה למבקשת כאשר הנחתו הבסיסית הינה כי על פי פסק הדין ניתן לרשם ההוצל"פ שיקול הדעת האם להורות על השבת האגרה, זכות המוקנית בתקנה 9 א. לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות).

מתוכן ההחלטה עולה כי הרשם סבר שאין להשיב האגרה משום שטרם הגשת ההתנגדות ננקטו על ידי הזוכה הליכים לפני אזהרה, ובהעדר נימוקים אחרים לא מצא שיש להורות על השבת האגרה.

6.על החלטת הרשם הגישה המבקשת בר"ע ובהחלטתי מיום 21.9.10 הוריתי למבקשת להגיש בקשה חוזרת לה תצורף כמשיבה מדינת ישראל ולאחר קבלת התגובה "ישוב וישקול הרשם הנכבד אם ראוי לשנות החלטתו ולהורות על השבת האגרה, או חלקה למבקשת".

המבקשת פעלה בהתאם להחלטתי, לא הובהר לי אם היתה בפני הרשמת עמדת הפרקליטות ומכל מקום ההחלטה שנתנה לבקשה המחודשת הינה החלטה הלאקונית מיום 2.3.11 ועל החלטה זו הערעור שבפני.

7.במצב הדברים האמור אין לי אלא להידרש לפרטי הענין ומעיון בפסק הדין של כב' השופטת ערקובי מצאתי הוראה אופרטיבית (עמ' 10 שורה 19) "לפיכך אני מורה על החזרת האגרה".

דהיינו אין המדובר בשיקול דעת רשם ההוצל"פ אלא הוראה ברורה לגזברות ההוצל"פ להשיב האגרה, בהתאם לתקנות וכמבואר בפסק הדין בעמ' 10 שורות 18, 19.

האמירה בפסק הדין בעמ' 10 שורה 22 "וככל שלא תוחזר..." אינה בבחינת העברת שיקול הדעת לרשם באם להורות על השבת האגרה אלא למקרה שהתקנות אינן מאפשרות השבה אזי קובע פסק הדין כי המבקשת זכאית לקבל מהמשיבה הוצאות משפט בסכום האגרה.

8.תקנה 9 א. הנ"ל מסמיכה את רשם ההוצל"פ להורות על השבת אגרה ששולמה "בטעות או מחמת שומת יתר או מסיבה אחרת (ההדגשה לא במקור).

גם לו הייתי מקבל את הפרשנות לפיה הותיר פסק הדין את ההחלטה האם להשיב האגרה בידיו של רשם ההוצל"פ אמור היה הרשם להידרש ולנמק מדוע שלא להשיב את האגרה, או חלקה, בהתחשב בכלל הנסיבות, לרבות קיומו של דיון אחד, דיון בהתנגדות, ובשל הליכי הגביה המדוברים הרי שאלו הליכים שננקטו לפני מסירת אזהרה.

9.יש אף ליתן הדעת לעובדה כי המבקשת לא תוכל להפרע מהמשיבה, מהסיבות המנויות בפרוטוקול דיון ההתנגדות, ולכן יש להפריד בין מקרה בו האגרה מושבת לזוכה לבין מקרה בו מושבת האגרה לחייב, על פי פסק הדין הכתוב ועל פי רוחו וכוונתו של פסק הדין. בנסיבות ראוי להפעיל שיקול דעת מקל שייטיב עם המבקשת משיקול הדעת שאולי היה מקום להפעיל, לו המשיבה היתה המבקשת ועותרת לקבלת האגרה.

10.אשר על כן מתקבל הערעור.

גזברות ההוצאה לפועל תעביר לב"כ המבקשת, עו"ד נורי קונפורטי, את סכום האגרה בחישוב שיעשה בהתאם לתקנות המחייבות בנדון.

אין צו להוצאות.